כלים להורדה במשקל 

כשאנו נתקלים באדם שירד במשקל, אחרי שמחמיאים לו, תמיד יגיע המשפט: "החוכמה היא לשמור על המשקל נמוך ולא רק להוריד אותו". למה בעצם?

הסיבה לכך היא שהורדה במשקל היא לא קשה. אם אנחנו מגיעים לתהליך מרוכזים מספיק, ועם מוטיבציה מספיקה- המשקל ירד. הבעיה היא שמירה על המשקל נמוך לאורך זמן, אחרי שהמוטיבציה מתחילה להתמוסס.

לצורך ההסבר, בואו נניח שהירידה נעשית באורח מבוקר, ולא תוך הרעבה עצמית או פגיעה בריאותית אחרת, כיוון שאז אתם עושים יותר נזק מתועלת לגופכם, שלא לדבר על כך שסיכויי ההצלחה לאורך זמן שואפים לאפס.

כאשר אנו מחליטים לעשות שינוי בריאותי, כגון לרדת במשקל, אנחנו בדרך כלל מגיעים במוטיבציה גבוהה "ומסתערים על ההר", כמו חייל שצריך לכבוש את פסגתו. אנחנו פותחים בספרינט אדיר, ובאמת רצים, עד שנגמר לנו האוויר. דוגמאות לא חסרות: מעכשיו לא אוכלים פחמימות. מעכשיו אוכלים רק כרוב, או חסה. האם נראה לכם הגיוני שזוהי שיטה שבה ניתן להתמיד? ממש לא.

כשאנו מתכוונים לעשות שינוי יסודי ובר קיימא בהרגלים שלנו, עלינו לערוך אותו באופן מבוקר. להלחם קודם בקרבות הקטנים, ולא בגדולים.  ניתן להראות הקבלה בין דיאטה לבין מצבה של ניו יורק בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. ניו-יורק סיטי היתה עיר נוראית לחיות בה. הפשע השתולל ברחובות, ושוד, אונס ופשעים קטנים היו מנת חלקם של כל התושבים. ערך הדיור בעיר ירד, ועזיבת תושבים עשירים ומשכילים היתה מראה יומי. עד שזכה רודי ג'וליאני בראשות העירייה.

ג'וליאני יצא מנקודת הנחה שאין בכוחו לנצח את קרטלי הסמים הגדולים, את המאפיה השולטת ברחובות ואת רוח הנכאים של תושביה, ולכן החליט להשתמש בתיאורית "החלונות השבורים" שהגו ווילסון וקיילינג כמה שנים קודם לכן. התיאוריה אומרת שאם ישנו חלון שבור בשכונה ואיש אינו מתקן אותו, כעבור זמן מה, גם הרמזור ליד ישבר על ידי אבן שזרק מישהו, והדלת בדירה הסמוכה תיעקר ותהפוך למאורת סמים. לאחר מכן ימלאו נרקומנים את הרחובות, יחל גל של פריצות והמשטרה תהיה חסרת אונים ותתפנה לטפל רק במקרי רצח. אוזלת ידה של המשטרה תהפוך את כל העיר לתוהו ובוהו והפשע ישתולל ברחובות.

ג'וליאני עבד בדיוק לפי השיטה הזאת. הוא גייס המוני שוטרים, שהגיבו לכל הפרה קלה של החוק, כגון ניפוץ חלון או מעבר ברמזור אדום. תגובת המשטרה לכל אירוע גרמה לכך שכל התושבים הבינו את המצב החדש, וראו שיש מי שמשליט סדר בכל דבר. היו-יורקרים שינו את גישתם, ותוך זמן קצר ביותר נעלמו הנרקומנים מן הרחובות, שיעורי הפשע ירדו בעשרות אחוזים, והיו יורק הפכה לאחת הערים הבטוחות והנוחות למחיה בארה"ב כולה. כל זאת, ללא מלחמה ישירה בברוני הסמים, במאפיה או בכרישי הפשע. רק בדברים הקטנים.

למה אני מספר לכם את הסיפור הזה? אם יש לכם משקל עודף, המשימה של הורדתו היא אדירה, ואתם מרגישים כאילו עליכם להלחם בכל הפשע בניו יורק. על פי תורת החלונות השבורים, פשוט הילחמו בדברים הקטנים קודם: טגנו חביתה עם כפית שמן במקום עם כמות לא ידועה, הורידו את כמות הטלוויזיה שאתם רואים אם אתם מנשנשים אוטומטית מולה. לכו הליכה מהירה רק 5 דקות בערב, לא צריך לרוץ מרתון. בשבוע שלאחר מכן כבר תראו כמה זה נחמד ותוסיפו עוד 5 דקות.

השאר יסתדר... הנרקומנים והרוצחים ייעלמו גם הם.

לא צריך להסתער במעלה ההר, אפשר גם ללכת במתינות. כך גדול יותר הסיכוי שנגיע לשם.